שחייה מותאמת – מסיפור מקרה לקווים מנחים
© אוסף המאמרים הנו מקורי וחלים עליו זכויות יוצרים.
© אוסף זה משמש לעיון ולמידה וכן כמאגר מידע לכתיבה אקדמית נוספת.
© ניתן לצטט מהמאמרים תוך מתן קרדיט מלא לכותבים כמקובל בציטוט אקדמי.
© בציטוט תרגומים יש לציין גם את מקור התרגום.
הרקע הבריאותי
אישה כבת 65 הסובלת מהסתיידות ותהליך של התגרמות במקום הרצועות (DISH) בברכיים, בחוליות הצוואר (C6-C5) וחוליות המותניים (S1-L5) במקביל לפריקות חוזרות בכתפיים ובמפרק הירך, דלקת כרונית בגבשושית השמאלית הגדולה (Left Greater Trochanter) ודאבת השרירים (FMS) עליה כתבתי בהרחבה (כאן). בנוסף, סבלה האישה מתופעת וורטיגו בעיקר בשכיבה על הגב. מאחר והרופא המליץ לה על פעילות אירובית בעצימות בינונית ומאחר ואימון ביבשה אינו אפשרי לאור מצבה, הכיוון שעלה הנו אימון אירובי בשחייה.
מטרת התאמת סגנון השחייה
התאמת סגנון שחייה למגבלותיה של האישה אשר יאפשר לה אימון אירובי בעצימות בינונית ושיפור בטונוס השרירים.
קו המחשבה
סגנונות החזה והפרפר מלווים בתנועת גזירה בעמוד השדרה ותנועתיות רחבה מידי או במפרק הירך (סגנון חזה) או במפרק כתף (סגנון פרפר). על כן, סגנונות אלו נשללו מראש. בסגנון הגב מנח הגוף לווה בתחושת וורטיגו. בגלל תחושה זו גם סגנון הגב נפסל. סגנון החתירה כולל תנועת פיתול בעמוד השדרה, תנועות כפיפה ופשיטה במפרק הירך ואפשרות לצמצום טווח התנועה בכתף. יחד עם זאת, גלגול הראש לנשימה צידית לא הייתה אפשרית בגלל התגרמות חוליות עמוד השידרה הצווארי.
פתרונות
שימוש בשנורקל קדמי, התאמת טווח תנועה מצומצם יותר בכתפיים ותנועה עדינה של כפיפה ופשיטה במפרק הירך אפשרו לאשה בכל זאת לשחות חתירה. בשלב מאוחר יותר לאחר ניסיון להשתמש באטמי אוזניים נמצא כי מניעת מגע עור התוף עם המים הקרירים של הבריכה צמצמו כמעט לחלוטין את תחושת הוורטיגו ואפשרו גם שחיית גב.
מסקנות וקווים מנחים
- מגבלות תנועתיות בעמוד השדרה מונעות לרוב את השימוש בסגנונות החזה והפרפר.
- מגבלות תנועתיות במפרקים ראשיים בגפיים מאלצות התאמת תנועות בטווחים מצומצמים יותר.
- תחושת וורטיגו עלולה למנוע את השימוש בסגנון הגב אך שימוש באטמי אוזניים עשוי לצמצם את הבעיה.
- שנורקל קדמי הנו פתרון סביר למגבלת גלגול ראש לנשימה צידית.